пятница, ноября 30, 2007

כלבים

עודה מדברת נסגרו מלתעותיו של שמעון על כף-רגלה, למזלה ננעצו השיניים בנעלה ולא בעורה. השתררה דממה של מבוכה, אבל האישה התכופפה, תחבה את כף-ידה תחת חולצתו והחליקה על גבו בקצות אצבעותיה. פלא התרחש. עיני שמעון נעצמו, שריריו התרפו, בריחי לסתותיו שמטו את טרפם.י
גברים וילדים," צחקה האישה, "הם כולם אותו דבר, כלבים קטנים נחמדים. אצלנו בפריסהם נושכים גם בגיל ארבעים."י (ע. 150)י

Комментариев нет:

Отправить комментарий